טקסט מהיומן 31.5

קמתי בשמונה ועשרים תודה אחרי שמונה שעות שינה בתחושה של אושר ואהבה וכמו שתכננתי בלילה הלכתי להתחבק עם קונצה קצת ורציתי גם למדוט אבל העדפתי לעשות לקונצה טיול יותר ארוך ולמשוט באוטובוס וכך היה התארגנתי ויצאנו לעשרים ומשהו דקות טיול חזרתי הביתה הכנתי קקאו אספתי את התיק שמתי למלאכית אוכל ויצאתי בול בזמן והגעתי בול בזמן לכל אוטובוס, בדרך בהיתי תהיתי נשמתי קראתי תהילים והנה הגעתי לשיעור הריקוד היה מדהים מגניב כיף מאתגר למדנו האוס, וליפז חיברה את זה עם שחרור נפשי של רגשות ועבורי היה תרגול מרגש של להנות מלהיות ״לא טובה״. השתטות, תרגול למידה שחרור פעילות גופנית חימום. מרגששש מגניב וממש מגניב שהייתי עם שלוש דתיות וזה היה נעים ומרגש לראות אותן מביעות במרחב בטוח ומאפשר משם רצף אירועים מדהים אה שתי אנקדוטות- בסוף התרגול הפיזי היה תרגיל כתיבה שבמהלכו כתבתי שאני רוצה להופיע עם זמרים- ליפז הגיעה כמה זה קל ואפשרי ושאלה אותי שאלה מדהימה ״מה הצעד הבא?״ ועניתי שלהעלות סרטונים שאתייג בהם את מי שאני רוצה. וכך אעשה . תודה וכנ״ל עם נועה שאמרתי לה שאני שמה כוונה לצניחה חופשית אמרה לי תקבעי למה את מחכה והנה היום ביררתי עם שני מקומות. לא החלטתי וקבעתי אבל זה עולם בשבילי הצעדים לשם אוקיי אז התחלתי לצעוד לעבר התחנה ואז ראיתי את הסנדוויץ של סבתא אז אמרתי בואו נראה במה מדובר נראה טוב אך לא חשקתי ומשם המשכתי לצעוד ופתאום הרגיש לי לשוטט, לאן אני ממהרת? לאן יש להגיע? אני אוהבת את חיפה בואו נגלה ואינטואיטיבית המשכתי ישר אינטואיטיבית שמאלה אינטואיטיבית ראיתי שלט כבאביר סוקרנתי מעדתי אינטואיטיבית ראיתי שם של רחוב ״לוטוס״ אהבתי אז הלכתי , בדרך ירקניה חמודה קטנה קניתי אפרסק וקיבלתי מהמוכר שני מסרים לחיים לאדם בריא יש אלף חלומות ולאדם חולה יש חלום 1 אם נפל לי מאה שקל אני אחפש אותו בדאגה וכשאמצא אותו אעריך אותו ברמות ואבחר באהבה וכובד ראש מה לעשות איתו- מעריכים רק כשמאבדים המשכתי לצעוד ושמעתי צחוק ילדים וראיתי בית ספר, חשבתי על בן בן ואם זה קרוב אליו ושלחתי לו אור ואהבה והנה גרם מדרגות ליד בית הספר ממנו בקע קול הילדים עם שלט - ״הספסל של ירון״ (נראה לי זה ירון) והנה עליסה נכנסה לארץ הפלאות התחלתי לצעוד, ירדתי במדרגות, נגלו אליי עצים ונפלאות , חששתי בהתחלה שאני עושה משהו לא חוקי העצמאיות של לרדת באזור לא מאוד מוגדר הרגישה מסוכנת- ״אולי זה אסור ללכת פה?״ אך המשכתי , משמאלי גדרות בית הספר מימני ומולי טבע חיפאי מדהים מלא עצים וכו עשיתי פיפי אחרי זמן שהיה לי, מצאתי מעין מחילה שהתיישבתי בתוכה ונשמתי והצטלמתי שם והחלטתי להמשיך לצעוד מפה לשם שעה וחצי אני ביער מסתבר בדיעבד שעשיתי את מסלול נחל שיח ואדי שיח בחיים לא הייתי שם אחרי עשרים דקות חצי שעה תהיתי אם להסתובב ולחזור כי אני לא יודעת לאן אני הולכת אבל אז הבנתי שגם אם אחזור למקום ממנו באתי אני לא יודעת באמת מה זה ולאן משם אז בחרתי להמשיך מסלול מדהים ומהמם, עוצרת להנות להתענג להתבונן , קולטת שרף עץ בצבע זהב, באיזשהו שלב ראיתי שלט לעבר שביל לזכרו של איש שנהרג בלבנון בתשסו החלטתי לצעוד בו ואחרי זמן פתאום הדרך נסגרה עליי, סבוכה ולא ראיתי המשך וגם הצדדים היו נראים לי סבוכים לא ידעתי מה לעשות לא בדיוק זוכרת את אבל משהו באחורה היה לא אופציה ופרפר הראה לי להמשיך קדימה ופתאום ארבעה תנים חצו אותי בסערה ״גםםםם כי אלךךךך בגיא צלמוותתתת לא ארע רע כי אתה עמדי״ והגוף רוטט רועד ומפחד ״רק טובבבב וחסדדדד ירדפוני כל ימי חיי״ ולאן אלך מפה אלוהים איך אמשיך לכיוון ממנו הם דהרו ועוד פרפר מסמן לי לכי לשם זה בסדר ופתאום גור. גור תנים מתקרב אליי יואו אלוהים איזו זכות והנה אחרי שעמדתי במקום ונתתי לסערה לחלוף צעדתי קדימה עם אמונה באלוהים ואז נפילה של הבקבוק שלי סימנה לי את הדרך הבאה גאון אלוהים ומצאתי אמונה בהשם, ביקשתי סימנים לאן ללכת , נשמתי עמוק כדיי שמערכת שלי תהיה רגועה שאוכל לקלוט מסרים והצלחתי אפילו מצאתי בריכה , ומאורה של נזירים כרמליסטים ובהמשך בחור שגר שם שהצעתי לעזור לו לסחוב דלי וככה רגע אחרי שאני מדברת עם נציגת ההתנדבות של קרית ביאליק ושמה כוונה של לתרום מהזמן והאנרגיה שלי הגעתי לבית של אישה ערביה מבוגרת שכיבדה אותי בבשר וירקות וטאבולה שהצעתי לה את עזרתי במקלחת בית מהמם, על הוואדי, אזור שנראה כמו פינה ביוון בכלל, והייתה זו זכות גדולה פשוט לשהות ולנכוח מצאתי לי התנדבות מדהימה מרגש בא לי עוד לכתוב אני עייפה